×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות כ״ב.גמרא
;?!
אָ
תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ אאִי עַרְעָר דִּפְגַם מִשְׁפָּחָה גִּלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ עַרְעָר דְּגַזְלָנוּתָא וְקָאָמְרִי בהָנֵי יָדְעִינַן בֵּיהּ דַּעֲבַד תְּשׁוּבָה. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא הָא מִלְּתָא מֵרַבִּי אַבָּא שְׁמִיעַ לִי וְאִי לָאו רַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ שְׁכַחְתַּהּ גג׳שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר וּמֵת אֶחָד מֵהֶם צְרִיכִין לְמִיכְתַּב בְּמוֹתַב תְּלָתָא הֲוֵינָא וְחַד לֵיתוֹהִי. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְאִי כְּתַב בֵּיהּ שְׁטָרָא דְּנַן נְפַק לִקְדָמַנָא בֵּי דִינָא תּוּ לָא צְרִיךְ וְדִלְמָא בֵּית דִּין חָצוּף הוּא וּכְדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵיהֶם דִּין אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא ב״דבֵּית דִּין חָצוּף. דִּכְתִיב בֵּיהּ בֵּי דִינָא דְּרַבַּנָא אָשֵׁי וְדִלְמָא רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי כְּדִשְׁמוּאֵל סְבִירָא לְהוּ דדִּכְתִיב בֵּיהּ וְאָמַר לַנָא רַבַּנָא אָשֵׁי.: מתני׳מַתְנִיתִין: ההָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר ווְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא אוֹמֶרֶת גְּרוּשָׁה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת זאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר חוְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת טוְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא.: גמ׳גְּמָרָא: א״ראָמַר רַב אַסִּי מִנַּיִן לְהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ב:ט״ז} אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה לָאִישׁ אָסְרָה הַזֶּה הִתִּירָה. ל״ללְמָה לִי קְרָא סְבָרָא הִיא הוּא אַסְרַהּ וְהוּא שָׁרֵי לַהּ אֶלָּא כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דא״רדְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִנַּיִן ילָאָב שֶׁנֶּאֱמָן לֶאֱסוֹר אֶת בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְמָה לִי. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי ר׳רַבִּי יוֹנָה דְּתָנֵי ר׳רַבִּי יוֹנָה אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה הַזֶּה כוְלֹא לַיָּבָם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן להָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה פְּנוּיָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת וְהָא שַׁוְּויַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲתִיכָה דְּאִיסּוּרָא אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא כְּגוֹן משֶׁנָּתְנָה אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה פְּנוּיָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְאִם נָתְנָה אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּאִשָּׁה אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה בְּנוֹי וְקָפְצוּ עָלֶיהָ בְּנֵי אָדָם לְקַדְּשָׁהּ וְאָמְרָה לָהֶם מְקוּדֶּשֶׁת אֲנִי לְיָמִים עָמְדָה וְקִידְּשָׁה אֶת עַצְמָהּ אָמְרוּ לָהּ חֲכָמִים מָה רָאִיתָ לַעֲשׂוֹת כֵּן אָמְרָה לָהֶם בַּתְּחִלָּה שֶׁבָּאוּ עָלַי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְהוּגָּנִים אָמַרְתִּי מְקוּדֶּשֶׁת אֲנִי עַכְשָׁיו שֶׁבָּאוּ עָלַי אֲנָשִׁים מְהוּגָּנִים עָמַדְתִּי וְקִדַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַב אַחָא שַׂר הַבִּירָה לִפְנֵי חכמי׳חֲכָמִים בְּאוּשָׁא וְאָמְרוּ אִם נָתְנָה אמתל׳אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. בְּעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַהוּ אֲמַר לֵיהּ נאַף בְּזוֹ אִם נָתְנָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
א״ר זירא האי מילתא מר׳ אבא שמיעא לי שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכים למיכתב במותב תלתא כחדא הוינא וחד ליתוהי פי׳ צריכים להודיע למה לא חתם הג׳ שיש לך לומר הא׳ היה קרובו או פסול ומפני זה לא חתם ובעבור זה האשרתא היא פסולה והמורה פי׳ צריכים לכתוב קודם שיחתמוהו דקיום שטרות בשלשה והרואה ב׳ חתומים יאמר שבשנים קיימוהו ואי כתיב [ביה] הא שטרא דנן נפק קדמנא בב״ד תו לא צריך דלא מקרי ב״ד בציר מתלתא. ודגאון פי׳ אם כתבו בפנינו בב״ד הנפק שטרא דנן ואע״ג דלא כתבו במותב תלתא תו לא צריך למכתב וחד ליתוהי דסתם ב״ד כשרי׳ משמע ולא פסולים ולא קרובים ומקשינן דלמא ב״ד חצוף הוא דאמר שמואל שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקרא ב״ד חצוף פי׳ והאשרתא בטילה דלית הלכתא כשמואל אלא כר׳ אבהו דאמר אין דיניהם דין ומהדר דכתיב ביה בי דינא דרבנא אשי פי׳ ב״ד מומחה שבדור והמורה פי׳ אורחא דמילתא נקט שהוא היה ראש ישיבה במתא מחסי׳ בימי רנב״י דהוא מרה שמעתתא ובודאי בי דינא דר׳ אשי לא עביד בתרין ומקשי׳ ודלמא ב״ד דר׳ אשי כשמואל ס״ל ואין הלכה כמותן ומהדר דכתיב ביה אמר לנא רבנא אשי פי׳ רב אשי צוה לנו להזקק לו וכיון שע״פ ר״א עשו בוודאי בי ג׳ היו דר״א לא טעה בדשמואל דלית הל׳ כוותיה וכ״ש אם כתבו בבי ב״ד במותב תלתא כחדא הוינא דתו ליכא למיחש לא לדשמואל ולא לקרוב ופסול שחותמים בו שנים ואין צריכין לומר וחד ליתוהי ודוקא אם מת אבל אם חי צריך לחתום שלא יאמרו השנים שהעידו בפניהם חתמו והשלישי לא העידו בפניו ומש״ה לא חתם והאשרתא בטלה: מתני׳ האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת. ת״ר אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ומעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה וא״ל מקודשת אני לימים עמדה וקדשה א״ע א״ל חכמים מה ראית א״ל בתחלה שבאו עלי בני אדם שאינם מהוגנים אמרתי מקודשת אני עכשיו שבאו עלי בני אדם שהן הגונים לי עמדתי וקדשתי את עצמי וזו הלכה העלה ר״א שר הבירה לפני חכמים ואמרו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת בעא מיניה שמואל מרב אמרה טמאה אני פי׳ נדה וחזרה ואמרה טהורה אני מהו א״ל אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת: תנא מיניה מ׳ זמנין ואפ״ה לא עביד שמואל עובדא בנפשיה פי׳ פעם אחת אמרה לו אשתו כן ונתנה אמתלא לדבריה ופירש ממנ׳ עד שטבלה: ת״ר שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה ה״ז ל״ת ואם נשאת לא תצא מכדי תרי ותרי נינהו הבא עליה באשם תלוי קאי פי׳ בא על ספק כרת אר״ש כגון שנשאת לאחד מעדיה פי׳ שאמרו מת שאין אשם תלוי אלא למי שלבו נוקפו אבל זה אומר ברי לו אבל לאיניש דעלמא תצא ואע״ג דתנן בפ״ב דיבמות מת לא ישא את אשתו דוקא בחד אבל בתרי ליכא למיחש כדאוקימנא התם דתרי לא חשידי. היא גופה באשם תלוי קיימא באומרת ברי לי פי׳ שבאתה גם היא משם ואומרת מת בעלי ואם על העדים סמכה תצא ור״מ ב״י פליג ואמר שאם באו עדי האוסרים תחלה ואח״כ נשאת ואפילו לאחד מעידיה ואע״ג דאמרה ברי לי תצא עיין בהאשה רבה. אר״י ב׳ אומרים מת וב׳ אומרים לא מת ה״ז לא תנשא ואם נשאת ל״ת ב׳ אומרים נתגרשה וב׳ אומרים לא נתגרשה ה״ז לא תנשא ואם נשאת תצא מ״ש רישא ומ״ש סיפא ואוקמי׳ רבא דראה ר״י דברי ר׳ מנחם בר״י בגירושין ולא ראה דבריו במיתה מ״ש מיתה אינה יכולה להכחישתו פי׳ אם יבא בעלה א״י לומר לו מת אתה הלכך אי לא דברי לה שמת מירתתא ולא מינסבא עד דדייקא שפיר דחיישי לקלקולא גירושין יכולה להכחישתו פי׳ אם יבא ויאמר לא גרשתיך היא תאמר גרשתני הלכך אי שרית לה סמכא אדעתא ומינסבא ע״פ עדות הללו מספק ולא מירתתא למידק שפיר ומי מחצפי בי׳ והאמר ר״ה האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת דחזקתה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ה״מ היכא דליכא עדים דמסייע לה אבל היכא דאיכא עדים דמסייע לה מעיזה ומעיזה ומדמקשינן ממילתא דר״ה ש״מ דהכי הל׳ שאין התלמוד מקשה אלא מהל׳ פסוקה כך העמדנו נמי בגיטין בריש פ׳ התקבל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144